1. מהי אפוטרופסות?

אפוטרופסות הינה הזכות והחובה להגן, לדאוג לצרכים, לנהוג במסירות ולנהל את העניינים של אדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או באופן זמני, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם.

במילוי תפקידיו, חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת האדם במסירות ומתוך התחשבות ברצונותיו. האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו, אבל בפעולות מסוימות הוא יצטרך לקבל אישור מראש מבית המשפט (למשל בנושא מכר דירה של האדם).

חשוב להדגיש, כי מינוי אפוטרופוס על אדם, שולל ממנו את כשרותו לבצע פעולות משפטיות ובמילים אחרות, מגביל את חירותו ועצמאותו. למשל שולל ממנו לנהל את כספיו ואת חשבון הבנק שלו כרצונו, עלול לשלול ממנו במידה מסוימת את קבלת ההחלטות הרפואיות שלו וגם האם יחיה בבית או במוסד.

  1. מתי ממנים אפוטרופוס לאדם?

כאמור, אפוטרופסות פוגעת בכבודו של האדם ומצמצמת את חופש הבחירה והפעולה שלו. יחד עם זאת, במקרים בהם אדם, בשל מחלת נפש, או מצב שכלי, פועל באופן המסכן את עצמו בצורה קיצונית, או מתנהל בצורה כלכלית הגורמת לו נזק משמעותי – בית המשפט ישקול מינוי אפוטרופוס לאדם כזה. בית המשפט יעשה זאת רק כברירה אחרונה ורק במקרים חריגים.

חשוב לדעת: כל אדם מעל גיל 18 הוא כשיר מבחינה משפטית ועצם העובדה שהוא מתמודד עם מחלת נפש, לא אומרת כי צריך למנות לו אפוטרופוס, או שהוריו אחראים על פעולותיו. המגמה הקיימת היום בבתי המשפט, היא למנות כמה שפחות אפוטרופוס לאנשים – היות ואפשר למצוא דרכים אחרות, הפוגעות פחות, כדי להגן על האדם, אך גם לתת לו חופש בחירה בו זמנית.

3. מתי ממנים אפוטרופוס לאדם?

בן משפחה, בן זוגו של האדם, או קרוב משפחה (קרוב – בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה), יכול להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריו של האדם הזקוק לאפוטרופוס.

הגשת הבקשה כרוכה באגרה של כ-500 ₪. אין חובה לקחת עו"ד כדי להגיש בקשה לאפוטרופסות.

במקרים מיוחדים, בהם אין בן משפחה או שבן המשפחה לא מעוניין או מסוגל להגיש בקשה לאפוטרופוס רשויות הרווחה יכולות ליזום את הבקשה.

במקרה כזה, הבקשה מוגשת על ידי היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה. בדרך כלל,  העובד הסוציאלי יוצר קשר עם משרד הרווחה ונציג היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה, מגיש הבקשה לבית המשפט.

להסבר מפורט על הגשת בקשה לאפוטרופסות, הטופס ושלבי הטיפול בבקשה ראו כאן.

  1. מי הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס (בעבר קראו לו חסוי)?

בעבר קראו לאדם זה חסוי. החוק בשנת 2016 ביטל את המושג חסוי ולכן היום הוא נקרא "אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס", או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס.

אדם זה איננו פסול דין ולכן יש תוקף משפטי לפעולות שהוא עושה. למשל אם הוא קונה מוצר או נוטל על עצמו התחייבות כספית, עצם זה שיש לו אפוטרופוס לא מבטל את הרכישה/ הלוואה באופן אוטומטי. האפוטרופוס יצטרך לנסות להתנגד לרכישה או להתחייבות.

  1. מי יהיה האפוטרופוס?

לרוב יהיו אלו בני המשפחה, או אדם קרוב אחר, כמו חבר קרוב. כאשר בן משפחה לא רוצה או לא מסוגל להיות אפוטרופוס, ימנו אפוטרופוס חיצוני. קיימים כיום מספר תאגידי אפוטרופסות, שהם עמותות או גופים פרטיים. למשל: הקרן לטיפול בחסויים (נקרא היום המרכז הישראלי לאפוטרופסות), עמותת גג לנזקק, או תאגיד אפוטרופסות אחר.

כמו כן בית משפט יכול למנות עו"ד, או איש מקצוע אחר, שיהיה אפוטרופוס.

  1. מה תפקידו של האפוטרופוס?

תפקידו של האפוטרופוס יהיה כפי שבית משפט קבע. בית משפט קובע אם האפוטרופוס יהיה לתקופה זמנית או קבועה ועל אילו תחומים האפוטרופוס אחראי. תפקידו, לייצג את האדם בכל פעולה משפטית ובכל עניין, לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו. אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ללא רשלנות, ולנהוג בתום לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אחראי עליו.

בית משפט יכול למנות אפוטרופוס רק לענייני גוף או רק לענייני רכוש או לשניהם יחד, או לעניין מסוים בלבד. כך למשל, לרישום הערת אזהרה שתגביל את המתמודד במכירת דירה שעל שמו ללא אישור הוריו או בן משפחה אחר, או ללא אישור בית משפט.

  1. האם האפוטרופוס מקבל שכר על תפקידו?

אפוטרופוסים שהם בני משפחה, לא מקבלים שכר. בכל מקרה כל ההוצאות אם יש הן, מכיסו של האדם שמינו לו אפוטרופוס. למשל אם אדם חייב 1000 ₪ לחברת פלאפון, אזי החוב נשאר שלו ולא של האפוטרופוס. האפוטרופוס לא אמור לשלם מכיסו את חובותיו של האדם.

שכר לעמותות שמשמשות כאפוטרופוס – איסור גביית שכר טרחה מאנשים שמונה להם אפוטרופוס. החל משנת 2016, אסור לגבות יותר שכר טרחה מאנשים שמונה להם אפוטרופוס והם מחוסרי אמצעים. תאגיד האפוטרופסות צריך לפנות למשרד המשפטים ולבקש את הכסף עבור עבודתו. אדם חסר אמצעים הוא בגדול ובאופן כללי: מי שמתקיים רק מקצבה ושיש לו בעלות רק על דירת מגורים אחת שהוא גר בה או שאין לו דירה כלל. לגבי כספים אחרים: שסך כל הכספים שיש לו נניח מירושה או מחסכונות הוא מקסימום 34,300 ש"ח. כמובן שכספים שסגורים בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים לא נחשבים.

לאנשים אחרים שאינם מחוסרי אמצעים יש הסכם שכר טרחה בין העמותות לאפוטרופסות לבין משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי. ההסכם קובע מקסימום שכר טרחה לפי הכנסות האדם והיקף ענייני הטיפול בו.

  1. האם לאדם שממנים לו אפוטרופוס יש זכות להיות מיוצג על ידי עו"ד?

מומלץ וכדאי שכל אדם שרוצים למנות לו אפוטרופוס, יהיה מיוצג על ידי עורך דין.  בית משפט יכול למנות לאדם אפוטרופוס לדין לבקשת האדם, בן משפחתו או אפילו מיוזמת בית המשפט.

אפוטרופוס לדין–  זהו עו"ד שממונה על ידי בית משפט לאדם שעומדים למנות לו אפוטרופוס או שכבר מינו לו. תפקיד האפוטרופוס לדין הוא להביא את רצונו ועמדתו של האדם ולייצג רק אותו ואת רצונותיו. בחלק מהמקרים מונה אפוטרופוס לדין כדי להציג לבית המשפט, אם האפוטרופוס הנוכחי שמונה בעבר מטפל באדם כראוי.

מקרים אחרים בהם ממונה אפוטרופוס לדין שייצג את האדם, הם למשל כאשר האדם מתנגד לכך שימנו לו אפוטרופוס.

אפוטרופוס לדין הוא לא אפוטרופוס, הוא רק עו"ד שמייצג.

במקרים שבו אדם מתנגד לטיפול רפואי, בית המשפט חייב למנות לאדם זה עו"ד כדי שייצג אותו.

חשוב לדעת: שמינוי אפוטרופוס לדין הינו כלי משפטי יעיל וחשוב המבטיח את שמיעת קולו של אדם, באופן ברור ויסודי, במיוחד בדיון בעניינו של אדם שמתקשה לבטא את עצמו.

בדרך כלל עורכי הדין שמתמנים, הם עורכי דין מהסיוע המשפטי הממלכתי של משרד המשפטים, מדובר בייצוג חינם על חשבון המדינה.

פרטים מלאים על הסיוע המשפטי וטופס לקבלת סיוע משפטי ראו כאן.

  1. מי מפקח על האפוטרופוס?

האפוטרופוס חייב לדווח, אחת לשנה, לאפוטרופוס הכללי על ההוצאות וההכנסות של האדם שעליו התמנה. בנוסף מיד עם מינוי האפוטרופוס ובתוך 30 ימים, האפוטרופוס חייב לדווח לאפוטרופוס הכללי על פירוט הנכסים של האדם שעליו מונה (פרטה).

האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מפקח על ניהול כספיו וגם על הטיפול האישי באנשים שמונה להם אפוטרופוס.

לפירוט מלא על הפיקוח על האפוטרופסות ראו כאן.

  1. מה האפשרויות האחרות לשמירה על האדם (הרכוש שלו, הבריאות שלו, שלט ינצלו אותו) מבלי למנות לו אפוטרופוס?

בית משפט ימנה אפוטרופוס כדי להגן על אדם רק אם אין דרכים אחרות לסייע לו. דרכים אחרות הן למשל:

מינוי מקבל קצבה – הביטוח הלאומי רשאי למנות אדם שיקבל את הקצבה במקום הזכאי לקצבה (המתמודד) במקרים הבאים:

  1. הזכאי לקצבה או האדם שלידיו צריכה להינתן הקצבה, אינם מסוגלים לגבות את הקצבה.
  2. מתן הקצבה לזכאי לקצבה או לאדם שבעבורו היא ניתנת אינו לטובתם.

הביטוח הלאומי ימנה כמקבל הקצבה את מי שהזכאי לקצבה נמצא בהחזקתו או בהשגחתו, או אדם אחר, בהתאם להחלטתו של הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי יחליט אם לשלם לו את הקצבה כולה או חלק ממנה, והכול בתנאים שייראו לביטוח הלאומי. ההחלטה לגבי מינוי מקבל קצבה, שאינו הורה או ילד של הזכאי לקצבה, כרוכה בהתייעצות עם פקיד שיקום שהביטוח הלאומי הסמיכו לכך. במילים אחרות הביטוח הלאומי יכול, לבקשת הורה/ בן זוג של מתמודד, להחליט להעביר את הקצבה להורה. ההורה יעביר את כספי הקצבה בסכומים קטנים לפי שיקול דעתו לטובת הבן ותוך התחשבות ברצונותיו. מינוי מקבל קצבה מתאים למצבים בהם המתמודד מבזבז את כל הקצבה בבת אחת או לא מסוגל לנהל את ענייניו הכספיים. לא מדובר במינוי אפוטרופוס כמובן.

תומך בקבלת החלטות –  הסדר שקיים כבר היום בפסיקת בתי המשפט בהתאם לתיקון לחוק האפוטרופסות. לפי החוק, חובה על בית המשפט לשקול מינוי של תומך במקום ולפני מינוי אפוטרופוס. תפקיד התומך לסייע לאדם לקבל מידע, להבין אותו, ולסייע במימוש ההחלטות גם מול גורם שלישי.

תמיכה בקבלת החלטות היא בכל מקרה הליך מרצון וללא כפיה, זה מתאים במקרים בהם המתמודד מעוניין לקבל עזרה וסיוע. אפוטרופסות זה הליך של כפייה גם אם המתמודד אינו רוצה או לא מוכן לשתף פעולה.

היקף התמיכה תהיה לפי צרכיו של האדם ולפי המעטפת המשפחתית או המקצועית הקיימת ברשותו. לנוהל משרד המשפטים בנוגע לקבלת החלטות נתמכת ויצירת קשר עם היחידה לקבלת החלטות נתמכת באפוטרופוס הכללי ראו כאן.