שאלות ותשובות מילם

בתקופה האחרונה יש התדרדרות במצבו של בננו, הוא מסתגר בחדרו, הפסיק לאכול ואנחנו דואגים לו מאוד. למרות מאמצינו הוא מסרב לראות רופא ודוחה כל ניסיון לעזור לו. מה אפשר לעשות?

המצב שאתם מתארים מדאיג ונשמע שייתכן וכדאי לשקול פנייה לטיפול בכפייה. ניתן לבדוק או לאשפז אדם בכפיה כאשר הוא מסוכן לעצמו ו/או לסביבתו. במצב כזה צריך לפנות לפסיכיאטר המחוזי ע"י איש מקצוע כגון: רופא משפחה, פסיכיאטר או עו"ס או ע"י פניה ישירה שלכם בכתב. בפניה יש לפרט את מצבו של הבן ולהדגיש את המצבים בהם הוא מהווה סכנה לעצמו. על סמך המידע הזה הפסיכיאטר המחוזי יחליט האם לזמן אותו לבדיקה כפויה.

אם הוחלט על בדיקה כפויה הוא יזומן ע"י מברק להגיע לבדיקה ע"י פסיכיאטר בביה"ח הפסיכיאטרי ואם הוא לא יגיע ישלחו אחים מאשפזים לקחתו.

בבדיקה בביה"ח יכול הפסיכיאטר הבודק להחליט על צורך באשפוז כפוי. גם אז הוא יצטרך לקבל את אישור הפסיכיאטר המחוזי.

לאחר 5 ימים מיום האשפוז בכפייה תתקיים וועדה פסיכיאטרית כדי לבדוק את מצבו ולאפשר לו לערער על האשפוז.

אנחנו זוג הורים קשישים לבת החולה במחלה נפשית. טיפלנו בה כל החיים וכעת שאנחנו מזדקנים וכוחנו אוזל. אנחנו מאוד מודאגים מהעתיד שלה, מי יטפל בה כשלא נהיה ואיך אנחנו יכולים להגן עליה ועל האינטרסים הכלכליים שלה?

זה בדיוק הזמן למפגש משפחתי מורחב כדי לדבר על הנושאים האלה. ניתן ורצוי לערוך התייעצות משפחתית עם איש מקצוע כדי לדון בנושאים המורכבים. ישנם כלים משפטיים שניתן להיעזר בהם כדי להבטיח את העתיד הכלכלי כמו צוואות, נאמנות ואפוטרופסות. אני מציעה לכם לפנות לאחד ממרכזי הייעוץ למשפחות הקיימים בארץ כדי לקבל עזרה.

 

אחותי גרה בבית הורי, היא סובלת ממחלה נפשית אך לפני כשנה הפסיקה להגיע למעקב פסיכיאטרי. הורי במלחמה מתמדת אתה שתיקח תרופות אך היא מסרבת. מה ניתן לעשות?

כשאדם אינו מסוכן לעצמו  ואינו מסוכן לסביבתו אין אפשרות לכפות עליו טיפול. ידוע שלוקח לאדם המתמודד עם מחלה נפשית זמן כדי להשלים ולקבל את המחלה ואת הצורך בטיפול. משך הזמן משתנה מאדם לאדם. יש כאלה המתמידים במעקבים ובנטילת הטיפול אך יש אחרים, שמתנגדים למצב ולטיפול. במקרה כזה אנחנו יודעים שבני משפחה של מתמודד המקבלים תמיכה וייעוץ יכולים לסייע בצורה טובה יותר לבן המשפחה המתמודד. יש לדאוג שההורים וגם את תגיעו לאחד ממרכזי הייעוץ למשפחות הקיימים בארץ כדי לקבל תמיכה וייעוץ. השתתפות במפגשים פרטניים עם אנשי מקצוע כמו גם השתתפות בקבוצות עוזרת מאוד להתמודד עם הקושי ולעיתים משפיעה גם על תהליך ההתמודדות עם הבן המתמודד.

 

 

אשתי סובלת ממאניה דפרסיה. במצבים שבהם היא בהיי היא מבזבזת המון כספים. יש לה עסק משלה והיא יכולה לקנות מוצרים ושירותים באלפי שקלים.  כל שנה כשהיא במצב הזה אנחנו נכנסים לחובות קשיים מול הבנק ומול חברות שונות. מה אפשר לעשות?

אכן מחלת המאניה דפרסיה  עלולה לגרום למצבים של בזבוזי כספים ללא אבחנה. ולהשאיר את המתמודד ומשפחתו במצבים מאוד קשים.

אחד מהכלים לטפל במצב כזה הוא מינוי של אפוטרופוס שיטפל ברכוש של בת זוגתך.  לאפוטרופוס יכול להתמנות  אחד מבני המשפחה או גוף חיצוני כמו עו"ד או עמותה.

עם זאת חשוב לדעת שמינוי אפוטרופוס לאדם הוא צעד חריג וקיצוני ויש לעשותו בכובד ראש. למעשה זה לקחת מאדם את החירות להחליט על גופו ו/או רכושו. חשוב לדעת שקיימות  חלופות משפטיות נוספות למינוי אפוטרופוס.  אני ממליצה לך לגשת לקבל ייעוץ משפטי באחד ממרכזי המשפחות.

 

בני מאושפז כמה חודשים בביה"ח פסיכיאטרי. בפגישה עם הצוות נאמר לי שהם מתכננים לשחררו בעתיד הקרוב הביתה. טרם אשפוזו הוא התנהג בצורה מוזרה, היה אלים מילולית ואף איים פיזית עלי ועל אחיו מספר פעמים. אני חוששת מהשחרור. מי יטפל בו, מה הוא יעשה בבית?

אשפוז ושחרור הם אכן מצבים מעוררי חרדה רבה הן אצל המתמודד והן אצל בני משפחתו. חשוב שלא תישארו לבד עם החששות האלה. לפני שחרורו שבי עם הצוות המטפל ודונו בכל השאלות המטרידות אותך ובתוכנית הטיפולית לאחר השחרור. קרוב לוודאי שבנך יוזמן להמשך מעקב במרפאות החוץ של ביה"ח. חשוב שגם את תהיי נוכחת בלפחות חלק מהמפגש כדי לעדכן ולהתעדכן על מצבו. בנוסף יתכן ובנך יכול להשתלב במסגרת של דיור, דרך סל שיקום, בהתאם לרצונו ומצבו הבריאותי והתפקודי. פעמים רבות שחרור מאשפוז מהווה הזדמנות טובה לצאת לדרך של עצמאות מחוץ לבית ההורים.

 

בעשר שנים האחרונות בעלי סובל ממחלה נפשית. עקב כך, הקשר הזוגי בינינו השתנה מאוד. מבעל ואב מעורב ומשפיע הוא הפך לאדם פסיבי עייף וחסר כוחות. מקשר הדדי ושוויוני אני הפכתי להיות סוג של מטפלת או אימא עבורו. המצב הזה מאוד קשה לי ומכביד עלי. מה ניתן לעשות?

המצב שאת מתארת הוא באמת מצב לא פשוט שבו את נדרשת להחזיק לבד את המשפחה תוך כדי התמודדות רגשית קשה. חשוב שאת בעצמך תמצאי מקומות שבהם את מתמלאת באנרגיות ובכוחות.  נשמע שאת נושאת בעיקר העול לבדך. חשוב שתלמדי איך להיעזר בבני משפחה נוספים. בנוסף, מרכזי הייעוץ למשפחות נותנים מענה בדיוק למצבים כאלה. תוכלי לקבל שיחות פרטניות ולהשתתף בקבוצות שבהן תכירי עוד נשים וגברים הנמצאים במצב דומה לשלך ולהתחזק.

 

אני בת 24, סובלת כשש שנים מחרדות קשות ומדיכאון שפוגעים מאוד בחיים שלי. אני מרגישה שאני תקועה בבית עם ההורים שלי ולא מתקדמת לשום מקום. בעזרת המטפלת שלי במרפאה הגשתי בקשה לסל שיקום וקבלתי החודש אישור לדיור מוגן ולתעסוקה נתמכת בשוק החופשי. אשמח לדעת איך אני יכולה להשתלב בעמותה שלכם, אני מתגוררת באזור בת ים.

משמח מאוד לשמוע שאת מטפלת בעצמך ועושה צעדים כדי להתקדם בחייך!  לעמותה יש שירות של דיור ושל תעסוקה באזור מגוריך ובאזורים סמוכים . אני מציעה לך לפנות ישירות לסניף בת ים בטלפון המצורף, לקבוע פגישה ולהכיר מקרוב את האפשרויות. שיהיה בהצלחה.

 

אני בן 28, וכ10 שנים סובל מסכיזופרניה. לאט לאט כל החברים עזבו אותי ואני מאוד בודד.
כולם גם התחתנו ומתחילים להקים משפחה וגם אני רוצה בת זוג. למי ניתן לפנות לעזרה?

כל אדם זקוק לחברה ואתה מתאר יפה מאוד את הצורך הטבעי של בחור צעיר לקשר עם חברים וקשר זוגי.  דרך סל שיקום ניתן לקבל ליווי של חונך שייפגש אתך  מספר פעמים בשבוע ויחד תוכלו לעשות  דברים שיקדמו אותך ליציאה מהבדידות. בנוסף יש  אפשרות להצטרף למועדון חברתי באזור מגוריך או לתוכנית עמיתים. דרך תכנית עמיתים תוכל להשתלב בפעילויות פנאי המתקיימות במתנ"ס ומוצעות לקהל הרחב, תוך כדי  ליווי אישי  ע"י עמית- מתנדב בקהילה.  ישנם גם אתרים באינטרנט המתאימים לאנשים עם מוגבלויות שדרכם ניתן לשוחח ולהכיר אנשים שונים. בנוסף קיימת אפשרות להעלות את תחושות הבדידות והקשיים שתיארת בפני איש מקצוע כמו פסיכולוג או עו"ס.

אני בן 32, מתמודד עם מחלה נפשית, גר עם הורי ותלוי בהם כספית. איזה עזרה אני יכול לקבל כדי להסתדר בחיים?

למשרד הבריאות יש סל שירותים הנקרא סל שיקום. בסל השיקום מגוון שירותים הניתנים במסגרת חוק שיקום נכי הנפש בקהילה. השירותים כוללים מסגרות דיור, תעסוקה, חברה, פנאי, השכלה, חונכות והכוונה למשפחות.

מי זכאי לסל שיקום? אדם אשר הוכר בביטוח לאומי כבעל 40% נכות נפשית לפחות. הגילאים בהם ניתן השירות הם מגיל 18 – גיל פרישה.

כדי לקבל סל שיקום צריך לפנות לגורמים המטפלים שמלווים אותך (פסיכיאטר, עו"ס) ושהם יגישו אותך לוועדת שיקום אזורית . הוועדה מתקיימת אחת למספר שבועות ויושבים בהם רכזת שיקום מחוזית, פסיכיאטר ועו"ס. תהליך ההכנה לוועדה כולל מילוי טפסים על ידך וע"י הצוות המטפל שבהם אתם מתארים את מצבך ומוכנותך לשיקום. לוועדה עצמה תוזמן יחד עם בני משפחתך לבחירתך,  ויוצאו לך אפשרויות שיקום שונות בהתאם לצרכיך ורצונותיך.

חשוב לציין שאתה ומשפחתך יכולים ה להגיש את הבקשה באופן עצמאי בתנאי שיש המלצת פסיכיאטר.

יש גם אפשרות לתהליך שיקומי דרך מחלקת שיקום בביטוח לאומי. לשיקום מקצועי בביטוח לאומי זכאי מי שיש לו 20% נכות רפואית לצמיתות עד גיל פרישה. לביטוח לאומי ניתן לפנות ישירות.

שירותי השיקום הקיימים בביטוח לאומי כוללים: שיקום מקצועי, גיבוש קריירה תעסוקתית, מסלול לימודים והכשרה מקצועית וסיוע בהשמה.