עופר מלאכי-מנהל תחום תעסוקה, יזמות עסקית ופיתוח עסקי

שירות תעסוקה מוגנת

מרכזי התעסוקה של אנוש מעודדים את המתמודדים לפתח מיומנויות לקראת השתלבות במסגרת
תעסוקתית המתאימה לכישוריהם ולשאיפות שלהם. בכך ניתנת להם הזדמנות לקדם יציבות כלכלית ולפתח קריירה אישית

השירות מקנה מיומנויות בסיסיות והתפתחות אישית באמצעות שילוב בין למידה תיאורטית המפתחת “אישיות עובד” לבין למידה של ביצוע משימות ועבודה בפועל ועד שילוב מתמודדים בתפקידי מפתח במרכזי תעסוקה, כגון: הדרכות, תפעול, ניהול זוטר ועוד.

מעוף – יזמות עסקית למתמודדים – תכנית מעוף מסייעת ומלווה מתמודדים המעוניינים להקים עסק עצמאי

הנושא מעסיק אתכם? מוזמנים לייעוץ אישי, בתיאום מראש.

שחף רם- און

מנהלת תחום חברה, פנאי וקהילה

השרות החברתי של העמותה מציע לכל משתתף רצף ומגוון של הזדמנויות להעצמה אישית וחברתית, דרך פיתוח וחיזוק מיומנויות חברתיות, הרחבה וניצול שעות הפנאי והשתייכות לקבוצה המתאימה לו, לתחומי העניין שלו ולמאפייניו.

אנו רואים בכל הפעילויות שאנו מציעים, אם ב-54 המרכזים החברתיים שלנו ואם מחוצה להם, מנוף משמעותי לקידום תהליכי החלמה ושילוב חברתי- קהילתי והשגת מטרות אישיות בתחומי החיים השונים.

אנו שמים דגש על בחירה של המשתתף בסוג הפעילויות בהן לוקח חלק, אמונה ביכולתו ליהנות מתוכן מגוון ולבצע שינוי משמעותי תוך ביסוס תחושת הביטחון ושיפור ביכולתו החברתית.

בין התכנים שאנו מציעים- קבוצות תהליכיות, השתתפות בקבוצות מנהיגות, חוגים, פנאי מגוון תוך שילוב בקבוצות קטנות בקהילה, בילויים, נופשים ועוד!

הנושא מעסיק אתכם? מוזמנים לייעוץ אישי, בתיאום מראש.

אריק כהן M.S.W

מנהל תחום דיור והוסטלים

תחום הדיור בעמותת אנוש מעניק מגוון שירותי ליווי שיקומי בדיור לאנשים עם מוגבלות נפשית, המסופקים מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000.

עמותת אנוש הייתה בין החלוצים לספק שירותי ליווי שיקומי בדיור למען המתמודדים עם מוגבלות נפשית. השירותים ניתנים מקרית שמונה עד אילת במגוון דרכים: שירותי הוסטלים/קהילות תומכות , דירות קבוצתיות ודיור עצמאי ובנוסף בשנים האחרונות ניתן דגש לאוכלוסיות ייחודיות כגון: צעירים, צעירות, חרדים, הפרעות אישות ותחלואה כפולה.

הנושא מעסיק אתכם? מוזמנים לייעוץ אישי, בתיאום מראש.

איילת גנאור יצחק,M.S.W

מנהלת תחום תעסוקה בשוק החופשי ותחום צעירים

צעירים (12-30) המתמודדים עם בעיות/ מחלות נפש זקוקים לשירותים ומענים השונים מהאוכלוסייה המבוגרת.

עמותת אנוש רואה במתן התייחסות מקצועית לצעירים ועיסוק במניעה והתערבות מוקדמת, את אחד מאבני היסוד שלה. תחום הצעירים נמצא בהתפתחות במטרה  לפתוח ידע, שירותים ושיטות עבודה מותאמות לאוכלוסייה הצעירה שיסייעו להם לחזור למסלול חייהם.

הנושא מעסיק אתכם? מוזמנים לייעוץ אישי, בתיאום מראש.

דנית רז MSW, אחראית פיתוח תחום תחלואה כפולה

תחלואה כפולה- מתמודדים אשר הינם משתמשים/מכורים לחומרים פסיכואקטיבים/אלכוהול/הימורים, יחד עם מחלה/הפרעה פסיכיאטרית.

מממצאי העבודה עם מתמודדים בעלי תחלואה כפולה ניתן לזהות את אלה אשר משתמשים בחומרים כריפוי עצמי ממצבים רגשיים מורכבים וכואבים, כמו כן, את אותם אנשים אשר השימוש בחומרים הוא הגורם לסימפטומים פסיכיאטרים שונים ואת אלה אשר הן השימוש בחומרים והן התופעות הפסיכיאטריות הינם בעלי מקור עצמאי לשניהם.

הטיפול והשיקום בתחום התחלואה הכפולה מציב את אחד האתגרים הגדולים לתחום ההתמכרויות ובריאות הנפש.

גם משפחת המתמודד חווה משבר מתמשך לאור מצבו.

הוכח שהטיפול המשולב (integrated) בו זמנית בשתי המחלות, באותה המסגרת, הוא היעיל ביותר לאוכלוסייה זו.

מתוך כך, מפתחת עמותת אנוש תכנית שיקום ייחודית אשר מספקת מענים שיקומיים הן בנושא הנפשי והן בתחום ההתמכרויות.

התכנית כוללת:

1. מענה של דיור שיקומי בקהילה המתמקד בצרכיו הייחודיים של המתמודד באשר לשימוש/התמכרות בחומרים, תוך יצירת מסגרת חברתית מכילה ותומכת בעלת גבולות וחוקים ברורים ובמקביל, מתן מענה לצרכים השיקומיים הנובעים מההתמודדות ומניהול מחלת הנפש.
2. יצירת מענה של תמיכה וייעוץ ייחודיים למשפחות המתמודדים אשר הינם מוגדרים תחלואה כפולה.

הנושא מעסיק אתכם? מוזמנים לייעוץ אישי, בתיאום מראש.

עתליה מלאך MSW- מנהלת איכות וסיכונים

"מצוי זכויות"

מה זה שיקום ומה מטרותיו? איך ניתן לקבל שירותי שיקום? מה זה סל שיקום? האם מגיע לי סיוע בשכר דירה? האם ניתן לקבל עזרה בהשתלבות בשוק העבודה? איך נקבעת זכאות לקצבת נכות? לכמה זמן מותר לאשפז אדם בכפיה? מה זה טיפול מרפאתי בכפיה? …

אתם מוזמנים לשאול שאלות ולקבל ידע בנושא זכויות המתמודדים עם מגבלה נפשית ובני משפחותיהם.

הנושא מעסיק אתכם? מוזמנים לייעוץ אישי, בתיאום מראש.

אנו  מזמינים בזאת את המשפחות לשלב כוחות במחשבה ובמעשה ולפעול למימוש הרעיון של "לאחר לכתנו".

כידוע הורים ובני משפחה רבים דואגים לבני ובנות משפחתם עם המגבלה הפסיכיאטרית ,ומנסים למצוא פתרונות שיבטיחו את קיומם בכבוד לאחר מותם. החרדה לעתידם מטרידה רבים. המשפחות עדיין מהוות את מערכת התמיכה המרכזית והקבועה של המתמודדים/ות והן  ה"מטפל העיקרי" לאורך השנים.

השאלה המטרידה: "ומה יהיה אחרי לכתנו?" חוזרת ומעסיקה שוב ושוב. לפיכך אנו רואים חשיבות רבה ודחיפות ממעלה ראשונה בחשיבה משותפת למציאת פתרונות דיור שונים מאלו הקיימים היום ,שיהוו, עד כמה שניתן, תחליף למשפחה.

אנחנו מבקשים ליצור דיור קבוע שנותן מענה תמידי סדיר שאינו משתנה בהתאם לגחמות החברות או השוק. דיור שיכלול סיוע בהחזקת המגורים שיהווה בית לחיים ויכלול שירותים ראויים בתחומים השונים תוך אבטחת דרגה מרבית של עצמאות ואיכות חיים לאחר לכתנו.

מתוך המצוקה והידיעה שמשפחות רבות שרויות באותו מצב, הגענו להחלטה להביא את הנושא בפני משפחות בכנס זה.

נועה, מחברת הספר "שבויה בעצמה" (ידיעות ספרים) בעלת תואר שני בספרות מהאוניברסיטה העברית, הילה

מורה ומחנכת למעלה מעשרים שנה. סיימה הסבה אקדמאית לעבודה סוציאלית וכעת עובדת כעו"ס במילם ולומדת לתואר שני בעבודה סוציאלית, באוניברסיטת בר אילן.

נועה, אם לילדה חולת סכיזופרניה של הילדות, חושפת את סיפורה האישי ונותנת הזדמנות לפגוש, לשמוע, להרגיש את מה שאנו פוחדים לגעת בו. נועה נותנת לנו להיכנס למתרחש בתוך המשפחה ומחוצה לה, להתמודדות עם המחלה, האשפוז הפסיכיאטרי והסטיגמה החברתית.

מהספרות עולה שהתפרצות של מחלת נפש מאומד על ידי בני הזוג של אנשים עם מחלת נפש, כנקודה נחרצת בחיים, שמשפיעה באופן תהומי על מערכת הזוגית, המשפחה וחייו הפרטיים של בן הזוג. בני הזוג אינם רק מתמודדים עם השלכות והנטל בעקבות המחלה-ספציפית, אלא הם גם נושאים בנטל הנוצר כתוצאה מתפקידיהם הזוגי והמשפחתי. הנטל הכרוני  של חיי היום יום יכול באופן משמעותי להפחית את איכות החיים ושביעות הרצון עם הזוגיות. אם זאת, שזוגיות עם אדם עם מחלת נפש הינם בסיכון להתמוטטות ופרידה, לעיתים קרובות הם מחזיקות מעמד שנים רבות.

המערכות הזוגיות שאחד מבני הזוג בהן מתמודד עם מחלת נפש שונות ומגוונות ביכולותיהן להתמודד עם המחלה. ישנם בני זוג שמתייחסים למחלת הנפש כאירוע קטסטרופלי המעמיס גורמי לחץ נוספים ועלול להביא את בני הזוג לתשישות, לחוסר אונים ושחיקה. התוצאה יכולה להיות הרס המשפחה, פרידה ואף גירושים. וישנם בני זוג שבמשך השנים רוכשים ניסיון ונותנים משמעות חיובית מחודשת לחיים עם בן הזוג עם המחלה, ואף נרכשת חוויה של הרחבה של הזהות העצמית והגברה של החוסן אישי. בכל מקרה, תהליך ההסתגלות למחלת הנפש על מורכבותה אינו מסתיים לעולם.

בשנים האחרונות , יותר ויותר אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית חיים בזוגיות והופכים להורים.

הדילמות המלוות את הרצון להיות הורה ואת ההורות עצמה רבות ונוגעות למתמודדים עצמם

ולא פחות מכך בהוריהם, הסבים והסבתות.

האם הילד שלי יכול להיות הורה?, האם ההורות מחזקת או מחלישה את המצב הנפשי?,  איך אעזור לילדי לממש את ההורות שלו?  מה העול שנופל עלי?, מה תפקידי ומקומי? מתי אתפנה לעצמי ? מה יהיה כשאני לא אהיה?

שאלות ודאגות רבות, הנאה ואושר כרוכים זה בזה ומרכיבים את תפקיד הסבים/ סבתות.

בסדנא ניגע ונתבונן בתפקידו של הסב/תא, דרכי ההתמודדות , והמשמעות שבסבתאות.

הסדנא מיועדת לסבים/ סבתות בהווה ואילו שהנושא מעסיק אותם.

מושב העוסק בפרספקטיבה של האחים במשפחה וחווית ההתמודדות שלהם.

התמודדות של אחים במשפחה המתמודדת עם מחלת נפש כרוכה בתמות וסוגיות כגון:

איך יוצרים קשר מחודש אחרי נתק? איך מתקרבים למרות הפחד מאינטראקציות קשות בעבר?

איך יוצרים נפרדות ושומרים על קשר?

מקום הבן/בת זוג – מציאת בן זוג שיקבל את המשפחה איך שהיא, התפקיד של הבן זוג כמאזן – קול שפוי שלא מעורבב רגשית

אשמה על כך שאני בריא והוא חולה – חוסר צדק.

פחד להביא לעולם ילדים ושהילדים שלי יהיו חולים.

חשש מהרגע שההורים ילכו לעולמם – מי יטפל באח החולה?

מוזמנים למושב, אחים והורים המעוניינים להרחיב את ההסתכלות על ההתמודדות המשפחתית ולשוחח על הצרכים, הרצונות והתחושות של האחים במשפחה.

ההרצאה תעסוק בסוגיות משפחתיות הכרוכות בטיפול בבן משפחה מתמודד כפי שהן באות לידי ביטוי מנקודת מבט משפטית.
כבן משפחה מטפל אתה ניצב בפני סיטואציות משפחתיות הקשורות ביחסים שלך עם המתמודד, בתמיכה וליווי של ענייניו הרפואיים והכספיים, הגנה על צרכיו ומיצוי זכויותיו ותיווך בינו לבין צדדים שלישיים.
בכל אלה אתה בן המשפחה ניצב במתח בין שמירה על מקומך כבן משפחה,  כהורה, כבן זוג, כאח לבין מטפל ומשגיח.  לעיתים מתח זה וסיטואציות שונות אליהן נקלע המתמודד מעלים שאלות משפטיות. שאלות משפטיות אלה מתבטאות הלכה למעשה באתגרים שונים ומגוונים כגון: טיפול בחובות, היקף אחריותו של המתמודד על מעשיו והשלכותיהם, אפוטרופסות, שיתוף פעולה עם מטפלים רפואיים ומקצועיים שונים, שימור יחסים בתוך המשפחה, לצד אלה, עולים לא פעם אתגרים שונים: קיום הרצון האוטונומי של המתמודד, שמירה על שקט ורווחת חיים בבית, מציאת האיזונים הראויים וכיו"ב. ולצד כל אלה, שאלת השאלות: מי יוכל להמשיך הטיפול אחריי. במסגרת ההרצאה יובאו דוגמאות שכיחות ודילמות עם הצעות לפתרון מהפן המשפטי.

שיקום והחלמה – האם גם אתם מרגישים לפעמים כמו משה רבנו, העומד על הר נבו, משקיף על הארץ המובטחת, אך לא יכול להיכנס בשעריה?

שיקום והחלמה נדמים, לעיתים, כמו יעד רחוק וקשה להשגה.

בשיחה זו ננסה לשאול ולענות, איך לא ללכת לאיבוד במבוך הבירוקרטי, המקצועי, האישי והמשפחתי של תהליכים אלה

הסיור מלא בצבעים ריחות וטעמים מיוחדים ומביא אליכם את השוק כפי שהוא באותנטיות המורכבת מפסיפס שלם של אנשים, באסטות, אטליזים, גלריות ומסעדות שרק שוק מחנה יהודה יכול להציע והכל במתחם אחד.

נטעם חלבה מקומית, נפגוש את איש האתרוגים ונשתה טעימות של שיקויי הפלא אותם הוא רוקח בשילובים מרתקים של פירות, צמחים ותבלינים, בחנות תבלינים נטעם תבשיל ביתי בשילובים מפתיעים ונהנה מניחוחות התבלינים המיוחדים, נהנה ממאפה ייחודי עם סיפור מרגש ומהנה ועוד.

לאחר שטיילנו בשוק מחנה יהודה הצבעוני והקסום, נצא למסע בעקבות הסיפורים הנסתרים בשכונת נחלאות. נהלך בין בורות המים הישנים, נחסה תחת צילו של עץ התות המפורסם, נסייר בין בתי כנסת מיוחדים, נשמע מסיפורי משפחת בנאי ונספר כיצד התפתחה ההרמוניה העדתית בשכונה.

חשיפת מנהרות הכותל. מידותיו של הכותל המערבי ואופן בנייתו העסיקו את חוקרי ירושלים עוד במאה ה-19. בשנת 1864 מגיע לארץ ישראל מהנדס וארכיאולוג הבריטי בשם צ'ארלס וילסון ומשימתו הראשונה מיפוי העיר ירושלים. בתחילת 1867, כשנתיים לאחר תגליותיו של וילסון, מגיע לירושלים חוקר בריטי נוסף, הפעם בשליחות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.

היצירה גורמת לאדם יותר מכל דבר אחר, להרגיש שהחיים ראויים לחיותם. לעומת מחלה נפשית המעוררת חוויה של התרוקנות ממשמעות. יצירה עשויה להיות כל דבר שהאדם יוצר מתוך עצמו, לא מדובר ביצירות אומנות כי אם בתוצר של עשייה שיש בה ביטוי רגשי מוחצן.

תהליך היצירה יכול להיחשב כביטוי מטפורי בעזרת דימויים וסמלים. הוא מתקשר ל"חיות וחיים". כל מפגש עם הדף, הצבעים וחומרי הגלם ניתנים ליצירה והמחשה בעזרת דימוי של מציאות חדשה ודמיונית אשר עשויה לנבא אפשרויות מפתיעות להסתגלות עם תפיסת המצב האישי וגם במימוש פתרונות יעילים יותר לתפקוד.

כמו ברצף סיפורי בו המספר איננו מפסיק לספר עד להשלמת הרעיון, כך השלמתה של יצירה אחת לצד הגירוי שיוצרים החומרים, "מפתים" לברוא את היצירה הבאה וזו שאחריה, וזו שאחריה וכן הלאה… סיפורי היצירה ממשיכים להתקיים ולהשתמר לאורך זמן כחוויה מנוגדת לתחושת הארעיות, החסר והפגיעה בגוף ובנפש.

יצירה והבעה והשימוש בחומרים מהווים אמצעי ישיר לטיפול באספקטים הפסיכולוגיים שיש להם השפעה ניכרת על אופן ההתמודדות. שחרור הרגשות והחרדות באמצעות היצירה וההבעה עשוי להקל, במידה רבה, על הסבל והכאב, כאשר היצירה מאפשרת לאדם לחוש עצמאות ובטחון מוגבר, שמחזקת את יכולתו להתעמת עם התחושות הקשות שחש.
העיסוק ביצירה ממקד ומסיח את דעתו של האדם מהמשבר. בתהליך האדם  מפתח כוחות חיים ופתרונות להתמודדות, לצד שיפור בתחושת היכולת והערך העצמי, גם כשמערכות גופניות פגועות מאוד. זה תורם להעלאה של מוטיבציה, רצון ויכולת להתמודד, לצד דיווחים על הקלה בכאב ו"שחרור" מסימפטומים מסוימים. השפעות אלה מתאפשרות במידה רבה בשל היותה של היצירה משחררת, מרפה ומפחיתה לחץ וחרדה. כתוצאה מכך, מתגברת היכולת להתמודדות עם משברי החיים.

מזמינות אתכם למפגש ריואבירטו שכולו מוסיקה, תנועה מונחית וחופשית , נשימה, קול והרפיה.

נפגוש את עצמנו ואת אחרים בלי מילים אלא דרך מה שהגוף והתנועה מזמנת לנו.

נהיה בגוף עם כל מה שנחווה בכנס, נסיר את מה שמיותר נרגיש את העוצמה התמיכה והביחד של הקבוצה.

כשאנחנו נעים מתאפשרת זרימה חדשה בגוף , נשימה משוחררת , מתחים מתפוגגים אנחנו מאפשרים לעצמנו להתחבר

אל מי שאנחנו מתחת לכל התפקידים ועומסיי החיים. כשאנחנו נעים בקבוצה – אנחנו כבר לא לבד.

הפעילות אינה מצריכה יכולת תנועתית מיוחדת . מומלץ להגיע בבגדים נוחים וללא נעליים.