
במיוחד בתקופה זו, שבה ישנם אנשים שנלקחה מהם הבחירה מעצם היותם שבויים – מרכיב הבחירה הופך למרכיב מהותי בבריאות נפשית. מהי בעצם בחירה ולמה היא כל כך חשובה לבריאות הנפשית שלנו?
בחירה היא תהליך של קבלת החלטה בין אפשרויות שונות. זוהי היכולת האנושית לבחור מתוך מגוון אפשרויות את הפעולה או המצב הרצוי. בחירה יכולה להיות מודעת או לא מודעת, פשוטה או מורכבת, ותהליך הבחירה עצמו יכול להיות מושפע מגורמים שונים כמו רצונות, צרכים, ערכים, ומידע זמין.
על בחירה ותהליך ההתפתחות
אם נתבונן על התפתחות האדם – כמובן שתינוק בן יומו עדיין נעדרת ממנו זכות הבחירה והוריו הם אלו העושים את הבחירות עבורו בהתאמה לצרכים של הילוד ולשלב ההתפתחותי.
תיאורית השלבים או התאוריה הפסיכו-חברתית של אריקסון היא תאוריה בפסיכולוגיה התפתחותית, שפותחה על ידי ג'ואן ואריק אריקסון. התאוריה מתארת את מהלך החיים מינקות עד שיבה כסדרה בת שמונה שלבים. תיאוריה זו מתייחסת לנושא הבחירה כאמצעי מרכזי לפיתוח אוטונומיה. לטענת התיאוריה, בשלב השני, בגילאים 1.5-3, התינוק זקוק למרחב של בחירה שיינתן לו בתוך היחסים עם הוריו. זאת על מנת לפתח אוטונומיה ועצמאות בהתאם לשלב ההתפתחותי, כך שיחוש לאט ובהדרגה את מסוגלותו ועצמאותו.
כלומר, הבחירה ניתנת לאדם כחלק מתהליך התפתחותי, ומחויבת על מנת לייצר מרחב אוטונומי ובריא בהתאם לשלב ההתפתחותי. לאט ובהדרגה גם בהתמודדות עם גבולות הבחירה, האדם בונה ומעצב את עצמאותו.
איך משפיע המצב הנפשי על יכולת הבחירה?
מרכיב הבחירה הופך למרכזי גם במצבים של התערערות נפשית, בהם החולי והמשבר הנפשי מערער את יכולתו של האדם לבחור. למעשה, המצב הנפשי הופך לשולט ביכולת הבחירה והעצמאות. כחלק מתהליכי שיקום והחלמה, כשהחולי והמשבר הנפשי מתייצבים, האדם זקוק להשיב לעצמו את הזכות לבחירה מחודשת. זכות זו, חשוב שתתאפשר גם בתוך יחסים שיקומיים ורפואיים כמו-גם, בתוך יחסים משפחתיים. לא פעם בני המשפחה חווים חרדה גדולה מהמרחב האוטונומי שהאדם משיב לעצמו, גם בשל הפחד להישנות המשבר הנפשי וגם היעדר הביטחון בבן המשפחה. זכרו כי שלב זה הינו קריטי בהתפתחות ההחלמה של האדם והשבתו לכוחות האוטונומיים והבריאים בנפשו. אל תהססו לאפשר ולתת לאדם בחירה, כיוון שמדובר במנגנון שיפחית תלות ויקדם עצמאות. רק כשאדם חש שהסביבה מכירה ביכולתו לבחור, גם החוויה שלו מול עצמו מתעצמת ומתחזקת. הבחירה כמו גם, מרכיבים נוספים, מהווה מרכיב תוך אישי אך גם מרכיב בינאישי משמעותי. ההתפתחות האישית תמיד מושפעת ומשפיעה ביחסי גומלין מהסביבה הקיימת שכוללת: משפחה, קהילה, אנשי טיפול ושיקום.