כאן אפשר לדבר, "לקטר", לצחוק ולבכות

קבוצת תמיכה לאימהות באמצעות ביבליותרפיה (ריפוי באמצעות טקסטים) ואומנויות, מתקיימת במיל"ם תל-אביב. מ. משתתפת בקבוצה: "הקבוצה היא קרן אור משמעותית מאד בחיינו, שיש בהם ימים מעוננים רבים"

 

 

לפני כשנה פחות או יותר נתקלתי במודעה בעיתון הארץ מטעם אנוש, שבישרה על פתיחת מרכז מיל"ם בתל אביב, מרכז המיועד לייעוץ למשפחות שלהן בן משפחה המתמודד עם מחלות נפש.

בתי מתמודדת עם המחלה כבר שבע שנים. עד אז הייתי לבד במערכה. לכל שביב מידע הגעתי בדם, יזע ודמעות. על תמיכה נפשית בי לא היה על מה לדבר, מפני שהעלויות הפרטיות הכרוכות בטיפול נגסו חלק רציני ממשכורתי ומחסכונותיי.

במסגרת התמיכה של מיל"ם הגעתי לקבוצת אימהות למתמודדי נפש באמצעות ביבליותרפיה ואמנויות.

זכיתי יחד עם חברותי לקבוצה לקבל הנחיה משתי מנחות מופלאות ומקצועיות קארן ונינה.

התקבלנו בסבר פנים יפות במקום נעים ומכבד מאד.

אפשרו לנו לדבר, "לקטר", לצחוק ולבכות. נתנו לנו מקום משלנו פעם בשבוע למשך שעה וחצי של שפיות, אהדה וגבולות.

חלקנו כתבנו, חלקנו הבאנו משל אחרים, יצרנו, סיפרנו התייעצנו.

15 פגישות חלפו עברו ביעף. החברות הגיעו בכל מזג אוויר. נוצרה אחווה מיוחדת בינינו האימהות, והמשא הפך קל מעט יותר על כתפינו הדלות.

אנחנו נמצאות עכשיו בשלב השני. נפגשות פעם בשבועיים, מגיעות בשמחה ובמחויבות הדדית לקארן ולחברות האחרות. מספרות, מדווחות, לומדות ומתייעצות, כשקארן כל הזמן מאפשרת, נותנת, מביאה חומרים ומציעה פעילויות, תוך שהיא שמה לנו מראה וגבולות – מה שחשוב גם ביחסים עם ילדינו היקרים והאהובים.

אין ספק שהקבוצה היא קרן אור משמעותית מאד בחיינו, שיש בהם ימים מעוננים רבים, וגם ימי שמש. אני שמחה ומודה לכל העוסקים במלאכה המאפשרים לקבוצה שלנו לתפקד. מאוסנת המזכירה הנעימה והיעילה, ועד לאורה מנהלת הסניף הקשובה, המפתחת ומתפתחת בשבילנו.

וכמובן למנחות נינה שעזבה וקארן שנשארה איתנו, על עבודה מקצועית, אנושית ומשמעותית.

לקבוצת הווטסאפ שלנו קןראים "ציפור הנפש", רק שתדעו…

מודה ואוהבת,

מ. אמא של א.