להצליח לנהל את החרדה

בשבת האחרונה פרצה מלחמה נוספת באיראן. מציאות של מלחמה משנה באופן דרמטי את השגרה היומיומית, את האיזון הנפשי ואת סדר היום. התמודדות ממושכת עם מצבי חירום לאורך זמן מעלה את רמת המתח, הדריכות והעוררות הרגשית – ברמה האישית המשפחתית, הקהילתית והחברתית.

אין ספק שלמלחמה זו, אנחנו מגיעים עם התמודדות ארוכת טווח בשנתיים וחצי האחרונות, כשכוחותינו עוד לא הספיקו להתאושש מהמערכה הקודמת.

משפחות המתמודדות עם משבר נפשי במשפחה, עשויות לחוות לחץ אדיר עוד יותר, בשל ההתמודדות הכפולה עם הסערה בחוץ, לצד הסערה בבית מול האדם המתמודד.

מה בכוחנו לעשות? היכן יש לנו יכולת לשליטה?

בני המשפחה, כמו גם המתמודדים עצמם, יכולים ללמוד ולפתח אסטרטגיות התמודדות המחזקות את החוסן האישי והמשפחתי. אסטרטגיות אלו מסייעות בויסות רגשי, בייצוב ובהרגעת האווירה הרגשית במשפחה ובהקלה על עוצמת הסערה בבית. חוסן הינו מרכיב מרכזי במציאות הנוכחית. מדובר במשאב נפשי ובינאישי שניתן לפתח בכל עת ובכל מצב.

אז מהו חוסן אישי ומשפחתי?

חוסן נפשי מתייחס ליכולתו של האדם להתמודד עם מצבי לחץ ומשבר ולהסתגל לנסיבות החיים החדשות אשר נגרמו עקב מצבים אלו.

חוסן נפשי אינו תכונה מולדת בלבד, אלא יכולת נרכשת המתפתחת לאורך השנים ומושפעת מגורמים כגון האווירה המשפחתית בה גדל (מידת החום, התמיכה, התקשורת התקינה וכדומה) ומרשת התמיכה הקיימת בילדות ובבגרות (משפחה, קהילה).

חוסן משפחתי הוא יכולתה של המשפחה, כמערכת פונקציונאלית, לעמוד ולהתאושש ממצוקה. חוסן משפחתי מתמקד בחוזקות המשפחה המופעלים במצבי לחץ. כשלעצמו הוא מחזק את המשפחה כיחידה ומאפשר לטפח תחושת חוסן אישית בכל אחד מהפרטים בה.

איך נפתח חוסן אישי?

החוסן האישי מבוסס על מרכיבי מפתח המחזקים רגיעה וויסות רגשי:

קשר תמיכתי – שמירה וחיזוק בזמן חירום על קשרים תומכים ומחזקים.

נורמליזציה – לתת לעצמינו את ההבנה שמה שאנו חווים הוא נורמלי לתקופה ולמציאות.

תפקוד ומשמעות – חשוב בעיתות משבר לחזק את סדר היום לפתח תפקוד שיש בו משמעות עבור עצמי ועבור האחר.

גוף – הגוף מגיב ראשון למצבי לחץ וחרדה אך לצד זאת, מהווה אמצעי שדרכו ניתן לבסס רגיעה בעזרת  פעולות יזומות של נשימה, קרקוע.

שמירה על רצפים – בניית רצף קוגניטיבי מאפשרת לאדם להחזיק הבנה ביחס לסדר ורצף האירועים אינטנסיביים. רצפים אלו מבססים רגיעה והבנה ביחס למציאות מסביב.

איך נפתח חוסן משפחתי?

גם בפיתוח חוסן משפחתי ניתן להיעזר במרכיבים הבאים:

התארגנות: חשיבות הפיתוח של סדר יום משפחתי, התארגנות מנוהלת בממ"ד המשפחתי, חלוקת תפקידים, שימת לב להתארגנות לפעילות מפיגת מתח.

תקשורת: חשיבות שימת הלב להעברת מידע, תקשורת מותאמת לשלב ההתפתחותי, שמירה על תקשורת תומכת ומכילה לרמות מצוקה שונות.

משמעות: שימת לב להקניית משמעות לאירוע המלחמה, לכוחו של הביטחון הלאומי וההגנה של כוחות צה"ל.

מרכיבי החוסן המשפחתי מהווים מרכיבי בסיס העשויים לפתח חוסן בהתמודדות עם אירוע דחק מתמשך כגון חולי נפשי.

החוסן שעשוי להתפתח בתקופה זו מהווה כוח וחוסן להתפתחות עם משברים אחרים הן של האדם והן של המשפחה כיחידה מערכתית אחת.

חשוב שתדעו: אנחנו זמינים עבורכם במענים השונים, הקו החם, מפגשים קבוצתיים מותאמים למצב, פגישות פרטניות ועוד.

שנדע ימים בטוחים ושקטים ובשורות טובות במהרה.

 

• ד"ר נטע גלימידי, מנהלת תחום משפחתית ארצית באנוש